למה JWT הוא ערק ערק ככה חזק?

אוטנטיקציה דרך קוקיז עובדת לא רע בכלל לאתרים, וקשה להצביע על יתרונות אבסולוטים למעבר אל אוטנטיקציה דרך JWT. אבל זה, כמובן, כשהאתר הוא אתר, ושהוא נתמך ע"י דפדפנים שתומכים בקוקיז. מה עם אפליקציות נייטיב, שאין להן תמיכה של קוקיז? כאן JWT זורח.

למה חיפוש בינארי קיים או עדיף, למה בעצם להסתבך עם עצים בינארים?

כדי למדוד מהירות (פוטנציאל) אלגוריתמי כלשהיא, אנחנו נאלצים לבודד את המשתנים אשר מפריעים לנו למדוד את הפוטנציאל הטהור של האלגוריתם, כמו לבודד את המכונה מהמשוואה. איננו רוצים שאלגוריתם יהיה מהיר יותר כי יש לך את ה- AMD Ryzen החדש. בשביל זה יש לנו את הסיבוכיות- המודדת את כמות האופרציות שאלגוריתם מבצע, וכך נוכל להעריך גם את הפוטנציאל.

האם מיקרוסרביסים היא ארכיטקטורת העתיד?

למעשה, מיקרוסרביסים כבר תפס חלק נכבד (אבל לא אבסולוטי) מארכיטקטורת הצד שרת של היום, אז השאלה הנכונה יותר לשאול היא ‘האם היא כאן להישאר’. ההפך הגמור ממיקרוסרביסים היא ה’מונולית’ הידועה (כלומר monolith), שהיא “הכל במקום אחד”. גם ה- UI, גם הלוגיקה של השרת, הכל- מודבקים עם סלוטייפ ביחד תחת unit אחד הפונה לדטאבייס אחד.

לכידות(cohesion) או; איך לסדר מגירה כמו שצריך.

הכוונה בלכידות היא עד כמה הרכיבים קשורים אחד לשני, בתוך מודול ספציפי. ככל שהלכידות ‘גבוהה’ יותר, ככה ‘יותר טוב’. במחלקה למשל, לכידות נמדדת ע"פ כמה כל הפונקציות משתמשות בכמה שיותר משתנים הקיימים בה. ככל שכל הפונקציות משתמשות בכמה שיותר משתנים בתוך המחלקה, כך הסממן ברור: הקשר בין המשתנים לפונקציונאליות של המחלקה חזקים יותר ולהיפך.

הממ…To comment or not to comment?

פעם, המנטרה הייתה ברורה- קוד עם דוקומנטציה ברורה ומסודרת לכל דבר. היום משום מה, הגישה הזאת התעדנה קצת. הגישה היום הולכת ככה: הערות זה רע. התוצאה: רואים הרבה מאוד מערכות שלפעמים לא נמצא שורת comment אחת. האם זה תקין? אולי. האם commenting הפך לילד רע?

Composition Over Inheritance?

בפעם הראשונה שבניתי פרוייקט (ובמקרה הוא היה בג’אווה), הוא ככל הנראה היה הפרוייקט הכי שאפתני שלי; ניסיתי למפות את גוף האדם. ההשראה נבעה מהיכולת של Inheritance, שאיפשרה לי ליצור קשרים ויחסים בין אובייקטים. מיותר לציין שהפרוייקט נגנז לאלתר, בעיקר בגלל קש קטן שהפך את כל הקשרים והיחסים שבניתי.

Functional Programming

אולי Functional Programming נשמע כמו שיעור סטודיו בחדר כושר, אבל למרות שהשם שלו נשמע מיינסטרימי, יש פילוסופיה שלמה ומעניינת מאחוריה. המוטיב המרכזי שחוזר: פונקציות. לפשט את הכל לפונצקיות, ולהתייחס אל פונקציות בעדינות וחוכמה. כל קטע קוד שקיים במערכת, צריך להיות עטוף כפונקציה המבצעת פעולה אחת פשוטה, תוך קבלת קלט, ופליטת פלט כלשהו.